התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון

התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון נועדה לחולל שינויי מקיף בהתמודדות של החברה הישראלית עם ילדים ונוער בסיכון ומשפחותיהם . חמישה משרדי ממשלה חברו יחד על מנת ליישם את החלטת הממשלה ליישום המלצות הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ונוער בסיכון ובמצוקה (ועדת שמיד).

משרד הרווחה והשירותים החברתיים מוביל ומתכלל את התוכנית, משרד החינוך שותף להפעלת התוכנית במחוזות ומשרדי הבריאות, קליטת העלייה בטחון הפנים ותמ"ת לוקחים כל אחד חלק פעיל בתוכנית וביישומה. בנוסף שותפים בתוכנית מרכז השלטון המקומי וג'וינט ישראל.

המטרה : צמצום היקף הסיכון בקרב ילדים ובני נוער

התוכנית מכוונת לצמצם את היקף הילדים ונוער ובמצוקה החיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם וכתוצאה ממצבים אלו נפגעה יכולתם לממש את זכויותיהם השבעה תחומי חיים : קיום פיזי בריאות והתפתחות, השתייכות למשפחה , למידה ורכישת מיומנויות , רווח ובריאות נפשית ,השתייכות והשתתפות חברתית, הגנה מפני אחרים והגנה מפני התנהגות מסכנת שלהם עצמם בהתאם.

עבור : ילדים ובני הנוער בסיכון עם דגש על קבוצות ייחודיות ומוחלשות.

התוכנית מיושמת ב מעל ל 170 יישובים, אגדי יישובים ושכונות שנבחרו על פי קריטריונים סוציו אקונומיים ומתוך שאיפה לסייע במיוחד לקבוצות אוכלוסייה מוחלשות ייחודיות

תקציב רב שנתי בין משרדי המבטא שינויי בסדרי עדיפויות

היקף התקציב לכלל התוכנית בהבשלה מלאה כ- 220 מיליון שקלים לשנה. התקציב משותף לכלל המשרדים .כל המשאבים מיועדים לפיתוח מענים בקהילה . בכשליש מהמשאבים נדרשים להקצות לתוכניות, התערבויות ושירותים עבור ילדים בגיל הרך ( התחלה טובה )

סמכות ואחריות לרשויות המקומיות : לרשויות המקומיות ניתנת אפשרות לבחור את המענים הנחוצים ביותר לילידם בסיכון בתחומן. הרשויות מחויבות לתהליך מיפויי ותכנון בין מקצוע מובנה ושיטתי . הממשלה והמחוזות אחראים על קביעת המדיניות ודרכי הפעולה וביצוע בקרה על איכות תהליכי התכנון , היישום והתוצאות עבור הילדים והנוער